קורע: הבחור שנסע שעתיים למושב זיפרון בשביל פיצה מגלה את כל האמת

מסתבר שהמוני אנשים חסרי חוש הומור לא קלטו את הקטע עם הפוסט הוויראלי על הפיצה. עציון מוסאי כתב להם הסבר מיוחד, וזה קורע מצחוק

1 פוסטים
#

רוב הסיכויים שכבר נתקלתם בפוסט של עציון מוסאי על איך הוא נסע שעתיים למושב זיפרון כדי לקבל פיצה. הפוסט, שפורסם תחילה בדף הפייסבוק של סטטוסים מצייצים, התפשט בפייסבוק כמו אש בשדה קוצים, וקיבל עשרות אלפי לייקים ותגובות.

למי שבכל זאת טרם קרא – הנה הפוסט כלשונו.

למי שכבר קרא – דלגו קדימה, יהיו התפתחויות מעניינות בהמשך.

 

Etzion Musai

האמת שממש לא תיכננתי לשתף אתכם במה שקרה לי הערב אבל החלטתי שכן, רק בכדי שתבינו איזה אנשים פסיכופתים והזויים יש בפייסבוק.

שעה 16:00 – שוטטתי לי קצת בפייסבוק.

לפתע ראיתי את הפוסט הבא –

"הבנאדם הראשון שיוצא לכם בתיוג יזמין אתכם לפיצה".

קיצר, יצא לי בתיוג איזה עזרא אחד ממושב זיפרון, איזור הצפון.

התבאסתי קצת כי בכל זאת מדובר בנסיעה יחסית ארוכה בשביל פיצה אבל אמרתי נזרום יאללה.

עד שאני כבר זוכה במשהו לא ננצל?

כמובן שתייגתי אותו. עד כאן הכל סבבה.

קיצר, בשעה 18:20 הגעתי למושב זיפרון.

שעתיים נסיעה, סיוט של החיים אבל הידיעה שעזרא הולך להזמין אותי לפיצה על חשבונו נתנה לי כוחות להמשך.

דלת.

"כאן גרים בכיף עזרא ורותי".

תיקתקתי.

קורע: הבחור שנסע שעתיים למושב זיפרון בשביל פיצה מגלה את כל האמת
הפוסט בסטטוסים מצייצים

עד כאן הכל פיקס.

רותי פתחה לי את הדלת.

"היי רותיל'ה", הרשתי לעצמי לקרוא לה בשם חיבה, מאחר ובעלה עומד להזמין אותי לפיצה.

"איפה עזרא?", המשכתי.

"עזרא במקלחת", היא ענתה לי, "אבל מי אתה?".

תיארתי לעצמי שהוא נכנס להתקלח כי רצה להתארגן לקראת מפגש הפיצה שלנו, אבל לא הבנתי למה הוא לא עידכן את רותי.
פה נדלקה לי נורת האזהרה הראשונה.

"מי אני?", שאלתי את רותי בחצי גיחוך.

"אני עציון", עניתי.

רותי הביטה בי במבט תמוה ולא הצלחתי להבין אם זה בגלל שהיא לא מכירה אותי או בגלל שהיא בהלם מהשם שלי.

"מה אתה רוצה?", המשיכה רותי.

"העלו פוסט לפייסבוק שהבנאדם הראשון שיוצא לי בתיוג חייב להזמין אותי לפיצה ועזרא יצא", עניתי.

בשלב הזה רותי ניסתה לסגור עליי בכוח את הדלת תוך כדי שהיא צורחת "פסיכופת!! עוף לי מהבית פסיכופת!!!".

פה נדלקה לי הנורה השניה.

כמובן שלא איפשרתי לה לסגור את הדלת כי לא נסעתי שעתיים לצפון לשווא.

במהלך המאבק שנוצר בינינו הופיע לפתע אדון עזרא בכבודו ובעצמו, לבוש חלוק והיה ניכר עליו שלא סיים להתקלח עקב סימני קצף השמפו שנותרו על ראשו.
"תודה באמת שנזכרת להגיע אדון עזרא", אמרתי בכעס.

"מי אתה??", עזרא צרח. "תעוף מפה עכשיו!!".

האמת, נפגעתי.

אם יש משהו שאני שונא זה אנשים שלא עומדים בהתחייבויות שלהם ויותר מכך, עוד מיתממים.

כל ניסיונות השכנוע שלי לא עזרו.

עזרא לא היה מוכן להזמין אותי לפיצה.

הסברתי לו שלא חייב פיצה עם תוספות. אפשר גם רגילה אבל כלום. הבנאדם עקשן.

גם לאחר שהוכחתי לו שהוא יצא לי ראשון בתיוג והוא אכן בדק וראה שתייגתי אותו, הוא המשיך לצרוח שאעוף לו מהבית.

הקש ששבר את גב הגמל היה כשרותי הזמינה לי משטרה.

אתם קולטים מה שאני אומר לכם??

לא מספיק שהוא יצא לי ראשון בתיוג ולא הזמין אותי לפיצה, אשתו בשיא חוצפתה עוד הזמינה לי משטרה!

בשעה 19:30 שוחררתי מתחנת המשטרה לאחר חקירה ממושכת וצו הרחקה שקיבלתי ממושב זיפרון.

אני יושב עכשיו ברכב וכותב לכם את הפוסט הזה בדמעות.

בחיים לא חשבתי שמישהו יכול לעשות לי דבר כזה! בחיים!

אני את הפיצה שלי כבר לא אוכל היום אבל אם הצלחתי דרך הפוסט הזה לפתוח לכם טיפה את העיניים ולמנוע מכם ליפול בפח עם כל מיני טיפוסים הזויים, אני את שלי עשיתי.

עציון.

קורע: הבחור שנסע שעתיים למושב זיפרון בשביל פיצה מגלה את כל האמת

עד כאן הפוסט הקורע של עציון. כמו שאמרנו, קיבל המון לייקים והמון מחמאות. בחברת פיצה אחת ראו מה שעזרא ממושב זיפרון עשה לו, ושלחו לו 2 מגשי פיצה כפיצוי על עוגמת הנפש.

אבל לתהילה יש מחיר. מתברר שהמון אנשים לא הבינו את הציניות ולקחו את הפוסט כלשונו.

קורע: הבחור שנסע שעתיים למושב זיפרון בשביל פיצה מגלה את כל האמת

 

בשלב הזה עציון הבין שאין לו ברירה, ופרסם הסבר מיוחד לאנשים חסרי חוש הומור.

קבלו:

אוקיי, אתם זוכרים את הסיפור שלי על עזרא ורותי עם הפיצה, כן?

אז מסתבר שהמון המון אנשים חסרי חוש הומור ועם אפס הבנה בציניות לא קלטו אותו.

אני מודה, בהתחלה כעסתי אבל יותר מאוחר חשבתי לעצמי, אולי הם באמת לא מבינים ציניות.

אולי הם לא אשמים בכלל.

עכשיו, מאוד חשוב לי שהם גם יבינו את הסיפור ושלא יכתבו לי דברים כמו "נסעת שעתיים בשביל פיצה י'דפוק?!" או "אין בכלל מושב בשם זיפרון חתיכת שקרן!" או למשל "עזרא לא חייב לך כלום י'פסיכופת!", או את התגובה האהובה עליי, "מי מחזיר לי את 5 הדקות שביזבזתי עכשיו?".
אז החלטתי להעלות שוב את הסיפור אך הפעם עם פירושים מיוחדים שהוספתי בסוגריים, לכל אלה שאין להם מושג בציניות.

לכל חבריי בעלי חוש ההומור, אתם יכולים לדלג על הפוסט, הוא סתם ישעמם אתכם.

יאללה, יוצאים לדרך!

האמת שממש לא תיכננתי (תיכננתי, רק רציתי ליצור דרמטיות) לשתף אתכם במה שקרה לי (לא באמת קרה משהו) הערב אבל החלטתי שכן, רק בכדי שתבינו איזה אנשים פסיכופתים והזויים יש בפייסבוק. (אני בעצם מתכוון לעצמי ומשדר חוסר מודעות עצמית, תכף תבינו).
שעה 16:00 (זו יכולה להיות כל שעה) – שוטטתי לי קצת בפייסבוק.

לפתע ראיתי (לא באמת ראיתי, כן?) את הפוסט הבא –

"הבנאדם הראשון שיוצא לכם בתיוג יזמין אתכם לפיצה".

קיצר, יצא לי בתיוג איזה עזרא אחד (אין לי בכלל עזרא בחברים) ממושב זיפרון (אין מושב כזה, המצאתי), איזור הצפון. (בכוונה המצאתי מקום רחוק כדי להקצין את הטמטום).
התבאסתי קצת כי בכל זאת מדובר בנסיעה יחסית ארוכה (לא באמת ארוכה, המצאתי – זוכרים?) בשביל פיצה (בכוונה המצאתי פיצה כי מי באמת ייסע שעתיים בשביל דבר כזה, נכון?) אבל אמרתי נזרום יאללה.
עד שאני כבר זוכה במשהו לא ננצל? (ברור לכולנו שזו לא באמת זכייה).

כמובן שתייגתי אותו (לא תייגתי אף אחד. אין עזרא). עד כאן הכל סבבה.

קיצר, בשעה 18:20 (הערכתי את הזמן שהגעתי כביכול לאיזור הצפון) הגעתי למושב זיפרון. (לא לחפש בווייז – אין).

שעתיים נסיעה, סיוט של החיים (לא סיוט, אני במרפסת מעשן סיגריה וכותב פוסט) אבל הידיעה שעזרא הולך להזמין אותי לפיצה על חשבונו (הוא לא קיים, משמע הוא לא מזמין) נתנה לי כוחות להמשך. (נו באמת? כוחות להמשך?).

דלת.

"כאן גרים בכיף עזרא ורותי". (המצאתי לעזרא הדמיוני אשה בשם רותי, זו הייתה יכולה להיות באותה מידה ליאת או סיוון, הלכתי על רותי).
תיקתקתי. (אל תיפלו לזה, אין דלת משמע אין תיקתוק).

עד כאן הכל פיקס.

רותי פתחה לי את הדלת.

"היי רותיל'ה", הרשתי לעצמי לקרוא לה בשם חיבה, מאחר ובעלה עומד להזמין אותי לפיצה. (קראתי לדמיונית כך כי אני כביכול כבר חבר של בעלה הדמיוני וידעתי שזה ייצור אצל הקוראים גיחוך, אבל שוב, הדמויות לא קיימות במציאות).
"איפה עזרא?", המשכתי. (יעני אני ועזרא חברים שנים אבל לא באמת).

"עזרא במקלחת" (מישהו דמיוני לא באמת יכול להתקלח אבל המצאתי בשביל ההמשך, תכף תראו), היא ענתה לי, "אבל מי אתה?".
תיארתי לעצמי שהוא נכנס להתקלח כי רצה להתארגן לקראת מפגש הפיצה שלנו, (ניסיתי ליצור את הרושם שאני באמת מצפה מבנאדם שתייגתי, באופן דמיוני כמובן, שיתארגן לקראת פגישה שלנו שגם היא כמובן דמיונית) אבל לא הבנתי למה הוא לא עידכן את רותי.
פה נדלקה לי נורת האזהרה הראשונה. (לא נדלקה שום נורה, שוב ניסיתי להבהיר לקוראים כמה חסר מודעות אני).

"מי אני?", שאלתי את רותי בחצי גיחוך. (כאן כביכול אני מתנהג בחוצפה שאני מצפה מרותי הדמיונית להבין מי אני).

"אני עציון", עניתי.

רותי הביטה בי במבט תמוה ולא הצלחתי להבין אם זה בגלל שהיא לא מכירה אותי או בגלל שהיא בהלם מהשם שלי. (פה אני בעצם מנסה לגרום לקוראים לצחוק מעצם השם המוזר שלי, פחות קשור לסיפור אבל ידעתי שזה יעלה חיוך על פניהם).
"מה אתה רוצה?", המשיכה רותי.

"העלו פוסט לפייסבוק שהבנאדם הראשון שיוצא לי בתיוג חייב להזמין אותי לפיצה ועזרא יצא", עניתי. (כאן אני בעצם מסביר לרותי הדמיונית את הסיבה ההזויה לשמה הגעתי אבל שוב, לא באמת נסעתי).
בשלב הזה רותי ניסתה לסגור עליי בכוח את הדלת תוך כדי שהיא צורחת "פסיכופת!! עוף לי מהבית פסיכופת!!!". (פה עליתי שלב בדמיון ברמת הפסיכוטיות כי מסתבר שזה גורם לאנשים לצחוק אבל לא קרה באמת משהו).
פה נדלקה לי הנורה השניה. (שוב, חוסר מודעות עצמית שאמורה לגרום לקוראים למלמל "זה אתה הפסיכופת! לא הם! זה אתה!!!")
כמובן שלא איפשרתי לה לסגור את הדלת כי לא נסעתי שעתיים לצפון לשווא. (דחפתי פה את עניין הנסיעה הארוכה בכדי להזכיר לכם שוב כמה שזה הזוי אבל כמובן… לא באמת נסעתי).
במהלך המאבק שנוצר בינינו (לא היה מאבק, תהיו ערניים), הופיע לפתע אדון עזרא בכבודו ובעצמו, (השתמשתי במילה אדון בכדי ליצור את הרושם שאני עוד כועס עליו בשיא טימטומי, דמיינו ילד שמאחר לכיתה והמורה אומרת לו בציניות "בוקר טוב לך אדון יוסי!" – המושג הזה נקרא ציניות, אולי ניגע בו בהמשך), לבוש חלוק (בדמיוני ראיתי אותו לובש חלוק) והיה ניכר עליו שלא סיים להתקלח עקב סימני קצף השמפו שנותרו על ראשו. (עוד תיאור שקרי שהוספתי על מנת לגרום לקוראים לצחוק).
"תודה באמת שנזכרת להגיע אדון עזרא", אמרתי בכעס. (להלן הדוגמא שנתתי עם המורה).

"מי אתה??", עזרא צרח. "תעוף מפה עכשיו!!". (אף אחד לא באמת צעק עליי אבל רציתי לשדר לקוראים שאני פסיכופת שנטפל לזרים ודורש מהם דברים הזויים, מה שלא באמת נכון).
האמת, נפגעתי. (טוב, ברור שלא נפגעתי אבל שוב אנחנו חוזרים לרצון להדגיש את חוסר המודעות העצמית).

אם יש משהו שאני שונא זה אנשים שלא עומדים בהתחייבויות שלהם ויותר מכך, עוד מיתממים. (עזרא הדמיוני לא חייב לי כלום והוא גם לא מיתמם כי הוא לא אמור לדעת שאני מגיע ומצפה לקבל פיצה ואל תשכחו שהוא בכלל לא קיים).
כל ניסיונות השכנוע שלי לא עזרו. (לא ניסיתי כלום).

עזרא לא היה מוכן להזמין אותי לפיצה. (איך מישהו דמיוני יזמין אותי לפיצה?)

הסברתי לו שלא חייב פיצה עם תוספות. אפשר גם רגילה אבל כלום. הבנאדם עקשן. (פה ניסיתי לגרום לקוראים לצחוק בעצם זה שאני חושב שהבעיה היא שעזרא הדמיוני מתקמצן עליי ולא מוכן להזמין אותי לפיצה עם תוספות אבל לפיצה רגילה הוא כן יהיה מוכן).

גם לאחר שהוכחתי לו שהוא יצא לי ראשון בתיוג והוא אכן בדק וראה שתייגתי אותו, הוא המשיך לצרוח שאעוף לו מהבית. (דמיינתי שאני מבקש ממנו לבדוק שתייגתי אותו כי אז הוא כביכול ישתכנע להזמין אותי לפיצה).

הקש ששבר את גב הגמל היה כשרותי הזמינה לי משטרה. (חשבתי שזה יהיה מצחיק לדמיין שעוצרת אותי משטרה על מקרה כזה הזוי אבל ברור לכם שרותי לא באמת הזמינה משטרה כי היא לא קיימת).

אתם קולטים מה שאני אומר לכם?? (אני משדר זעם ולא קולט בעצם שאני הבעייתי, חוסר מודעות וכו').

לא מספיק שהוא יצא לי ראשון בתיוג ולא הזמין אותי לפיצה, אשתו בשיא חוצפתה עוד הזמינה לי משטרה! (שוב, המשטרה לא קיימת. המצאתי אותה).

בשעה 19:30 שוחררתי מתחנת המשטרה לאחר חקירה ממושכת וצו הרחקה שקיבלתי ממושב זיפרון. (עשיתי חישוב של שעה בערך שכביכול, אני חוזר – כביכול! חקרו אותי במשטרה על המקרה שהמצאתי. לא חקרו אותי באמת, אני במרפסת שותה כוס קפה).

אני יושב עכשיו ברכב וכותב לכם את הפוסט הזה בדמעות. (במרפסת וממש לא בוכה, ידעתי פשוט שזה יגרום לקוראים לצחוק ולחשוב "וואיי! הוא באמת דפוק, אה? חחח")

בחיים לא חשבתי שמישהו יכול לעשות לי דבר כזה! בחיים! (פה אני עוד מאשים כביכול את עזרא הדמיוני ולא קולט שאני בעצם האידיוט!).

אני את הפיצה שלי כבר לא אוכל היום (פונה לרגש של הקוראים למרות שזה בכלל לא סיפור מרגש) אבל אם הצלחתי דרך הפוסט הזה לפתוח לכם טיפה את העיניים ולמנוע מכם ליפול בפח עם כל מיני טיפוסים הזויים, אני את שלי עשיתי. (שהטיפוסים ההזויים הם בעצם אני אבל אני כביכול לא קולט את זה מרוב שאני חסר מודעות!).

עציון. (פה אני חותם בשם שלי בתקווה שלא יגנבו לי את הפוסט אבל כמובן שיהיו מלא קקות שפשוט ימחקו את השם שלי ויכתבו את השם שלהם בכדי לקבל קרדיט על משהו שהם בכלל לא כתבו ועוד לענות למגיבים שיפרגנו להם "תודה אח שלי", טפי עליהם!)

אז לכל חסרי חוש ההומור והציניות –

מקווה שעכשיו הבנתם.

עציון.

 

80%
20%