"הייתי שיכורה, מנותקת ומסוממת, אבל הם לא הפסיקו"

הסיוט הכפול של זיו לייבוביץ: נאנסה ע"י שני גברים במשך לילה שלם, וכשהגיעה להתלונן במשטרה השוטר הטריד אותה והתיק נסגר

 

1 פוסטים
#

"הייתי מושא מיני במהלך חקירה על זוועת חיי". זיו לייבוביץ. תמונות: פייסבוק

את אירועי הלילה הנורא ההוא לקח לה זמן לשחזר. זה היה בפורים האחרון. היא היתה שיכורה ומסוממת מריטלין. שני גברים אנסו אותה באכזריות במשך כל הלילה. כשהגיעה לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה, השוטר ניסה להתחיל איתה, והתיק נסגר.

 

עכשיו זיו לייבוביץ החליטה שאינה מוכנה לשתוק יותר. לפני ימים אחדים פתחה דף מחאה בפייסבוק  בשם "מחאת הנשים – דורשות זכויות לנפגעות עבירות מין".  מטרת הדף: "שאנסים יענשו כפי שמגיע להם ושנפגעות יקבלו את ההגנה המלאה מהרשויות והציבור". במוצ"ש הבא  תתקיים לשם כך הפגנה בכיכר רבין.

בפוסט מצמרר שכתבה בפייסבוק גוללה את מסכת האירועים שעעברו עליה.

הנה הפוסט כלשונו.

Ziv Leibowitz

חברות וחברי פייסבוק יקרות ויקרים,

פוסט עם טריגר אונס קשוח – אז מי שקשה לה או לו – דפדפו. יודעת שאתם שולחים לי חיבוק גם בלי לקרוא וחיבוק גדול חזרה.

אני הולכת לתאר אונס מזעזע שעברתי לפרטים, הטרדה מינית שעברתי מהשוטר יום אחרי כשהגשתי תלונה בתחנה ואיך משטרת ישראל מגנה על השוטר החלאתי במקום עלי.

מעדכנת מראש שמי שמסוגל לראות באונס נושא מיני ולא ראוי לשיח פומבי מוזמן לדלג. בעיני קיום יחסים עם בחורה מנותקת ושלא בהסכמה חופשית זה אלימות מזוויעה, רוע שאין לתאר וסטיה מזעזעת.

————————————————————————-

בפורים האחרון הייתי בתקופת מבחנים. לקחתי ריטלין כדי ללמוד ואז עשיתי הפסקה וטיילתי עם השותף. אסור לשתות אלכוהול עם ריטלין אז הרשיתי לעצמי בריזר. באותו שלב נכנסתי למאניה וניתוק (מסתבר שזה תופעות לוואי רשומות של הריטלין (ושבכלל אסור לקחת ריטלין עם בעיה בריאותית בשם היפר תירואיד שאני סובלת ממנה)).
לא היו מסיבות בגלל הקורונה אז עלינו לדירה של חבר'ה ששמו מוזיקה במרפסת.

הבחורים שהיו בדירה ראו שאני במאניה ולא מחוברת ושמחו על ההזדמנות לשכר אותי וכך בתוך 10 דקות מאז שהגעתי פוצצו אותי בכ-4 צ'ייסרים כשאני מספרת שאני על ריטלין ואסור לי לשתות אבל בגלל המאניה והניתוק "זורמת".

 

זיו לייבוביץ
"פוצצו אותי באלכוהול", זיו לייבוביץ

 

המאניה החמירה, השותף אמר לי שהוא לא מרגיש בנוח עם האנשים האלה ורצה ללכת, מהמאניה הייתי נעולה על "המסיבה" ולא הסכמתי ללכת איתו והוא שבאמת חבר אמת אבל לא ממש מכיר את העולם הסטרייטי הלך.. נשארתי לבד.

במשך שעתיים הבחורים פוצצו אותי באלכוהול. לא הציעו לי מים, לא הציעו לי לאכול ורק השקו אותי עוד ועוד אלכוהול.

 

היו עוד ח'ברה שעברו ברחוב ועלו למסיבה הביתית.. מישהי שהיתה שם (והצלחתי לאתר אותה השבוע..) סיפרה שהייתי שיכורה לחלוטין – במאניה, מנותקת, שבקושי עמדתי, שנפלתי כמה פעמים ושהיא אמרה לבחור שאכנה ח' ש"לקח עלי חסות".. ש"אם הוא לא רוצה לראות את עצמו בחדשות ביום ראשון שלא יגע בי".

אחרי כשעתיים יצאתי לכיוון הדירה שלי. ח' התקשר ואמר לי לחכות לו. המתנתי ואז הלכנו אלי יחד. הגענו אלי והוא אנס אותי פעם אחת "בהסכמה שלי" (הסכמה של בחורה שיכורה ומסוממת מריטלין (לפחות..) שלא מסוגלת לעמוד..).

זה לא הספיק לו והוא החליט "לטחון" אותי עוד.. אני ניסיתי לסרב שוב ושוב והוא לא נכנע.

בלית ברירה וחוסר יכולת לעמוד על שלי מהשכרות והסימום נכנעתי ונתתי לו לאנוס אותי בשנית.

גם פעמיים לא הספיקו לו. אני כבר מתנגדת יותר, מתחננת שיעזוב אותי אבל הוא לא נכנע ואני השיכורה נכנעת ונותנת לו לאנוס אותי בשלישית.

אני מנסה להדליק דוד ולנקות את עצמי מהגועל אבל הדוד לא עובד. אני לא מסוגלת להבין שאני יכולה להתקלח אצל חברים וחוזרת איתו אליו להתקלח שם.

 

זיו לייבוביץ
"דורשת ממשטרת ישראל להדיח את השוטר שהטריד אותי ואת כל הגורמים שחיפו עליו"

 

באותו שלב הוא מחליט להעביר אותי לשותף שלו שאכנה ז'.

במשך ערב שלם ז' מנסה להתקרב אלי ואני מתרחקת ומנסה לבקש מח' להגן עלי. אני שיכורה ומנותקת בלי יכולת להבין שהם החליטו שגם ז' יהנה באותו הערב.

אני מבקשת שנראה סרט וח' וז' בוחרים להקרין סרט שמתגלה כסרט פורנו. אחרי כל ההתקרבויות מצד ז' שאני דוחה, אני נכנעת ו"מסכימה" לז' לשבת עלי כשאני שוכבת לצד ח'.

ח' משחק אותה נרדם ומבקש ממני "לשחרר" אותו ואני מתיישבת לצידו "הישן" כשז' לידי. אני מדברת עם ז' ואז הוא מנסה לנשק אותי בכפיה, אני צריכה להילחם פיזית כדי להשתחרר ממנו ו"מעירה" את ח' שיגן עלי, מבקשת שישמור עלי והוא אומר לי לשכב עליו.

כשאני שוכבת על ח', ז' מכניס יד לאיבר מין שלי. אני מנותקת ובטוחה שזה היד של ח' ולא מתנגדת (מבחינתי המנותקת והשיכורה והמסוממת ח' הוא המגן שלי..).

 

כשאני מבינה שזה היד של ז' אני מתביישת למות, בטוחה שח' ישן ולא שם לב, ודורשת מז' להוציא את היד שלו שחצובה בתוכי. אבל ז' במשך דקות ארוכות ממשיך להשאיר את היד שלו נעוצה בגופי למרות הדרישות שלי שיעיף אותה.

אני מתביישת מאוד אבל בסוף מעיזה לספר לח' (שאני השיכורה והמסוממת חושבת שהוא ישן כאמור) שהיד של ז' בתוכי, אבל ז' ממשיך להשאיר את היד שלו וח' צוחק "מה? חשבת שאני לא מרגיש שהוא עושה לך ביד כשאת עלי? את חושבת שאני אהבל?"

באותו שלב אני קמה ומוציאה בכוח את היד של ז' מהגוף שלי. אני מבקשת מח' ללכת איתו לחדר שלו בניסיון לקבל ממנו הגנה מז' כשאני המנותקת והמסוממת רואה בח' את המגן שלי אבל ח' וז' מנסים לשכנע אותי שח' עייף וגמור ושאלך עם ז' לשכב איתו. ח' באותו שלב מסביר לי שמלכתחילה הוא החליט להעביר אותי לז' – "נראה לך שסתם נתתי לכם לראות סרט פורנו ביחד?"…

אני המסוממת, השיכורה, המנותקת והכנועה, נכנעת והולכת עם ז' לחדר שלו. הוא מכניס את הידיים שלו לתוכי ומכאיב לי מאוד. אני צריכה להילחם בו כדי שיוציא את הידיים ממני ויפסיק להכאיב לי.

כדי לשכנע אותו להפסיק להכאיב לי אני מציעה שיחדור אלי במקום. לא עומד לו. אז אני מנסה להעמיד לו עם הפה. עדיין לא עומד.

אני פוחדת שהוא יחזור להכאיב לי ובאה לקום. אבל ז' לא נותן לי. הוא שוב מכאיב לי עם הידיים באיבר מין שלי, אני מנסה להתנתק והוא לא נותן לי,

ככה כמה פעמים –  אני נלחמת ומנסה להשתחרר, הוא לא נותן לי – תופס אותי בחוזקה עם הידיים וממשיך להכאיב לי, בסוף אני מצליחה לצעוק "אני אומרת לא אז תעזוב אותי" והוא משחרר.

אני בורחת מהחדר שלו וחוזרת לח'. הוא "המגן שלי" מבחינתי המסוממת.

אני מבקשת שנלך לישון. אנחנו הולכים לישון ולפני זה הוא שוב מנסה לדחוק בי לתת לו לאנוס אותי שוב.

באותו שלב כואב לי ממש ואני אומרת לו "כואב לי בכוס. תעזוב אותי. די". והוא משחרר.

בבוקר הוא מעיר אותי ומנסה לאנוס אותי שוב ואני עדיין במצב המנוטרל, המנותק והכנוע, פותחת רגליים ונותנת לו לאנוס אותי ברביעית.

בבוקר המאוחר אני מתעוררת. עדיין לא מסוגלת להבין מה היה אבל כדי לא להיות במבוכה ולהרגיש זונה (אפקט האשמה עצמית אנושי מסתבר) אני מפזרת חיוכים ונשיקות. ח' וז' יושבים במרפסת בסתלבט ואני שומעת את ח' אומר לז' "הצלחתי להעביר עליה עוד סיבוב גם הבוקר".

אני לא מעיזה להתעמת או משהו, מרגישה זונה, צוחקת ומחייכת, מביאה לשניהם נשיקה וביי, הולכת הביתה, מגיעה וקורסת בבכי.

אני מחכה כל היום שתצא שבת שאוכל להתקשר לאמא שלי. ובינתיים בוכה ברצף למעט כמה שיחות לחברים שאני מספרת להם על מספר הסיבובים מאתמול בצחוק – לא מסוגלת לעכל מה היה. הם מסבירים לי שעברתי אונס ואני מכחישה.

 

זיו לייבוביץ
"בעיני קיום יחסים עם בחורה מנותקת זה אלימות מזוויעה"

 

יוצאת שבת ואני מתקשרת לאמא בבכי היסטרי.

אח שלי עונה וכולם שרים לי "היום יומולדת" כי זה העברי שלי. אני צורחת ובוכה "תביא לי את אמא לבד" ובסוף הוא שומע ומביא לי את אמא.

אני בוכה בטירוף ומספרת לה. היא אומרת לי שעברתי אונס ואני צועקת עליה "את לא יודעת מה זה אונס".

 

ביום ראשון אני קמה שוב בוכה. יום למחרת – ב1.3 אני אמורה להתחיל לעבוד במשרה הראשונה שלי בהייטק. ואני רוצה להצליח. אבל אני לא מפסיקה לבכות.

אני עורכת דין בעברי ומצליחה להבין בתוך ההלם, השוק, העצב וחוסר האונים, שעברתי משהו פלילי מאוד ולפחות החלק האלים הוא פלילי מובהק. אני רוצה להתנקות ולהגיע נקיה לעבודה למחרת ומחליטה ללכת להגיש תלונה. לא רוצה לקחת איתי למשטרה אף אחד כדי לא להכביד על החברים שגם ככה בכיתי להם יומיים.

לקראת ערב אני מתקשרת לתחנת שרות שקרובה אלי לברר אם אני יכולה לבוא להגיש תלונה בנושא פגיעה מינית ואומרים לי שאני יכולה. אני מגיעה ומפנים אותי לחוקר שיושב בקצה המסדרון בשם שמתחיל בא'. אני אומרת לו שאני צריכה להגיש תלונה על פגיעה מינית ולכן עדיף שימצא חוקרת.

אחרי כשעה שהוא "מחפש" חוקרת ובמהלכן הוא שואל אותי באיזה עניין זה ואני אומרת שאני עורכת דין בעברי ושלדעתי מדובר לפחות במעשה מגונה הוא אומר שהוא לא מוצא חוקרת וש"הוא לא מקליד מהר אז אם אני אוכל להקליד" ואני עונה שבסדר אם צריך (ונחמדה כי לא במצב להתעמת או להאמין שהאיש מפלרטט איתי..),

האיש מחליט לחקור אותי בחדר אחר מהחדר שלו, וממה שאני מבינה מחליט לא להקליט ולא להסריט את החקירה שלי – למרות שזה יום אחרי אונס וכמובן שחשוב לתעד הכל (אני הקלטתי ושמרתי כמעט כל שיחה) ולמרות שהוא גבר וחוקר אישה על אונס זוועתי..

ואז במהלך החקירה – בה הוא נותן לי להקליד… ומסית את השיחה לנושאים אחרים ב"סחבקיות" גועלית – הוא מעיז להציע לי 3 פעמים לשבת איתו לקפה – "יש כל כך הרבה מה לדבר על זה שאפשר לשבת על זה לקפה".

אני יוצאת מהחקירה בהלם. ממאנת להאמין שאשכרה הגעתי לחקירה על מעשה כל כך מזעזע שעברתי והשוטר במקום להגן עלי מפלרטט ומתחיל איתי.

ויומיים אחרי, כשבעשר וחצי בערב השוטר מתקשר אלי מהטלפון האישי שלו, ומורח אותי במשך 8 דקות בשיחה על הא ודא עם הזמנה להתקשר אליו לכל דבר תוך שהוא מאחל לי בסיום "חלומות פז" אני מבינה שאכן הייתי מושא מיני במהלך חקירה על זוועת חיי.

 

זיו לייבוביץ
מח"ש מודיעים על החלטתם לסגור את התיק נגד השוטר

 

באותו שלב אני בחרדה ממשטרת ישראל. פוחדת מכל ניידת משטרה שאני רואה ברחוב. ואז התיק שלי עובר לתחנה אחרת בתל אביב ולחוקרת.

עוברים עוד יומיים – במהלכם אני בטוחה שהמשטרה הגיעה כבר לדירה בה נאנסתי למצוא ראיות אבל מסתבר שהמשטרה עסוקה בלהגן על השוטר הדפוק שהבין כנראה שאני חלשה אבל כבר לא מסוממת ומבין שכדאי מאוד שתיק האונס המזעזע יסתיים בשושו..

התיק שלי עובר לתחנה הרלוונטית ולחוקרת שלא מבינה מה זה החקירה ההזויה שעברתי ומזמינה אותי להיחקר אצלה. אני אומרת לה שאני לא רוצה להגיע לבד והיא מפנה אותי למרכז לנפגעות. אני מספרת לבחורה מהמרכז לנפגעות שהשוטר התחיל איתי. היא מספרת את זה לחוקרת וזאת כנראה מדווחת ומתייעצת למעלה. אני מתארת לעצמי שהורו לה להקטין את התיק. אחרת אין לי דרך אחרת להסביר את החקירה ההזויה שעברתי..

 

במקום להצטער איתי על מה שחוויתי החוקרת תוקפת לי את החיים ומציגה אותי כל החקירה כהוזה – "זה לא פלסטלינה", "את כבר אכלת פיצה והתקלחת אז השכרות כבר עברה לך", "איך נתת לו מין אוראלי אחרי שהוא הכאיב לך", הכל כשהיא תוקפת אותי ויוצאת מנקודת הנחה שאני משקרת.

היא שואלת אותי על המקרה שהשוטר התחיל איתי, אני משמיעה לה את השיחה, היא מזדעזעת ומבקשת ממני לשלוח את ההקלטה אליה ומסבירה לי שהיא תעביר לקצינה שלה והיא תעביר למח"ש או תעדכן אותי אם להתלונן ישירות.

אחרי חודש מתקשרים אלי ממח"ש ומבקשים ממני לבוא להגיש תלונה.

אני מגיעה ומקבלת אותי חוקרת שהיא בעצמה עורכת דין שהמומה כשהיא שומעת את השיחה שאני משמיעה לה שהשוטר התקשר אלי, המומה כשאני מספרת לה שהחוקר נתן לי להקליד בחקירה והמומה מההצעות של השוטר לשתות איתי קפה.

עוד חודשיים עוברים ומתקשרת אלי עורכת דין מהפרקליטות. היא מודיעה לי שהיות והתיק מורכב הם הולכים לסגור את התיק. אני שואלת אותה אם האנסים נחקרו והיא אומרת לי שלא! אני מבינה ממנה שהמשטרה העלתה את התיק לפרקליטות בבקשה לאישור לסגור אותו ללא חקירה נוספת (דבר חריג מאוד מסתבר).

אני מתחילה לבכות ומנסה להסביר לה מה עברתי בשיחה קצרה והיא מבינה ומרגישה שזה לא תיק לסגירה ומסכימה להחזיר את התיק למטה לחקירה של ז'.

במשך חודשים הדחקתי את הסיפור. אחרי מה שחוויתי במשטרה לא רציתי שיאשימו אותי שוב ויכחישו עוול כל כך גדול שעברתי.

 

זיו לייבוביץ
תמונת הפרופיל של דף המחאה בפייסבוק

 

יום אחרי האונס כבר הבנתי שאני בטלטלה רגשית קשה ולמזלי עם אינסטינקט טוב מצאתי פסיכולוגית מעולה.

במשך כמה חודשים התחזקתי ואז בשישי לפני שלושה שבועות אני רואה את ח'. אני מסתכלת, הוא לא מישיר אלי מבט ואני נזכרת בדה הומניזציה שחוויתי מהחלאה הזאת.
אני מתחילה לשוב להתעסק במקרה.

ואז ביום חמישי לפני שבועיים אני לוקחת ריטלין שוב, מרגישה היפר ויוצאת לבריכה ואז אני נאבדת בדרך, ופתאום שוב מרגישה מנותקת ולא מחוברת, מבינה פתאום איך החלאות הצליחו לאנוס אותי, איך הייתי שבורה ולא בשליטה אז בגלל הריטלין (ובהמשך עם כמויות האלכוהול) והכל צף לי.
אני מתחילה לשחזר ולהיזכר מה היה באותו הערב. מתחילה לאסוף ראיות בעצמי ולהבין כמה עוול נעשה לי.

ואז – ביום חמישי שעבר – אני מתקשרת למח"ש לברר מה קורה עם התיק נגד השוטר ומקבלת את המכתב המצורף לפיו התיק נסגר שכן "לא הונחה תשתית המלמדת על יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית ע"י הנילון".
מסתבר שהתיק נסגר כבר לפני חודש וחצי אבל אף אחד לא רצה או חשב לעדכן אותי..

ואז אני מבינה. ואז הכל מתחבר לי.

 

 

זה לא שלא עברתי אונס או שלא הזדעזעו מהסיפור שלי. זה משטרת ישראל שחשוב לה לחפות על השוטר הדוחה הזה שניסה להטריד אותי כשהגעתי לדווח על אונס מחריד ולצורך כך נוח לה להקטין את תיק האונס ולנסות "להחליק" את האונס המזעזע וההטרדה המינית המזעזעת שעברתי כדי לנסות ולהקטין יחד עם זאת את הזוועה שעברתי מול השוטר….
————————————————————————-
אני לא מצליחה ולא מסוגלת להמשיך הלאה בחיי בלי לדעת לפחות שהמדינה שאני חיה בה מגנה עלי ומגנה כל דה הומניזציה כלפי כאדם – ושימוש בי כחפץ לסיפוק של יצורים חולניים.

אני דורשת ממשטרת ישראל להדיח את השוטר שהטריד אותי ואת כל הגורמים שחיפו עליו, להעביר את תיק החקירה של האונס שלי לאחריות של תחנת משטרה באיזור אחר ולחקור את האונס שעברתי כדבעי – לרבות איסוף ראיות בעצמם, חקירה של כל הגורמים המעורבים בדבר וטיפול ראוי כמו שאני וכל נפגעת אונס זכאית לו בהליך חמור ומזעזע כזה.

ונקודה אחרונה לסיום – אם היתה חובת הסרטה של נפגעות פגיעה מינית כשהן מגיעות לתחנה להגיש תלונה, השוטר החלאתי לא היה מעיז להתחיל איתי בחקירה.

אז מבקשת – לא בשבילי אלא בשביל הנפגעות והנפגעים הבאים – שמי שיכולה ויכול לקדם חוק או הנחיה שיחייב להסריט חקירה של נפגעות עבירות מין, לפעול לחוקק זאת כדי להגן על הנפגעות הבאות בתרבות האונס המזעזע שלנו..

בדיוק כמו שיש חובה להסריט חקירה של העבריין…


אודה לכל שיתוף, תמיכה, חיבוק ותגובה.

 

מחאת הנשים – דורשות זכויות לנפגעות עבירות מין

 

86%
14%