הקצין הזה צריך לקבל צל"ש

המ"מ הזה תפס את אחד מהחיילים במחלקה שלו בגניבה – והתגובה שלו פשוט עוצרת נשימה

1 פוסטים
#

#9964 מ"מ.

בוקר אחד (אזור 05:30), קמתי לאימון בוקר אישי, בדרך לשירותים קלטתי חייל מהמחלקה שלי יוצא מחדר שלא שלו ובידו מכנסי ספורט, הוא היה נראה לחוץ וחשב שלא ראיתי אותו ונכנס לחדר שלו.

נורמלי לגמרי, חשבתי לעצמי. המשכתי בשלי.

 

 

יומיים לאחר מכן, שוב קלטתי אותו, שוב יוצא מחדר שאינו שלו, הפעם חדר אחר, ושוב עם פריט לבוש.

שוב לא חשדתי, אבל חייב להודות שהיה לי קצת מוזר.

בהמשך אותו יום שני חיילים דיברו על כך שהם לא מוצאים פריטי לבוש שנחשבים יחסית יקרים. הם לא חשדו שנגנבו, פשוט התבאסו שהם לא מוצאים אותם.

החייל שראיתי בבקרים בדיוק היה באזור השיחה, וקלטתי שהוא הולך באלגנטיות לאחור ונעלם לו.

"פה חשדתי".

חיכיתי למצב שהחייל לא יהיה בבסיס

וניצלתי את הרגע להכנס לחדר שלו,

חשוב להגיד שלא תכננתי לחטט בדברים שלו, חס ושלום, רק "לבדוק את השטח"

נכנסתי לחדר שלו, הסתכלתי על המיטה שלו-

ומתוך התיק ביצבצו אותם מכנסיים.

יצאתי מהחדר והבנתי.

ניגשתי למשרדי המפלג, הוצאתי 3 שטרות של 100 וכתבתי פתק "אל תילחץ, אבל אני מבין שאתה זה שגנבת את הבגדים, אני לא יודע אם גנבת עוד דברים, אבל ראיתי אותך פעמיים בשעת בוקר מוקדמת עם אותם פריטי לבוש, אתה חייל טוב, אני יודע את זה, הייתי מופתע ממך, לכן אני מאמין שזה לא ממקום רע, שמתי לך פה סכום כסף, תשתמש בו בחכמה, אני מאמין בך, רק אל תגנוב מאחרים, אם אתה צריך עזרה – תדבר, אני כאן בשבילך. אם אתה מתבייש – תכתוב לי על פתק ותשים בתיבת פניות מ"פ (גם ככה אף אחד לא מסתכל עליה ובודק אם יש בפנים משהו) אני אפתח ואקרא, אדאג שאף אחד לא ידע חוץ ממני, רועי מ"מ 2 (שם בדוי)".

 

 

כל יום בדקתי את התיבה, קיוויתי שהוא ישים שם פתק, יכתוב לי משהו, ובאמת אחרי שבוע הוא שם מעטפה.

במעטפה היה פתק והשטרות ששמתי לו, הופתעתי.

"אני מטומטם, אני לא יודע מה עשיתי, המצב שלי חרא, רק רציתי בגדים נורמלים שיהיו לי כשאני חוזר לדירה שלי, גנבתי הרבה יותר משני פריטי לבוש, רק רציתי שאני אראה נורמלי, תודה ש"תפסת אותי", זה הלחיץ אותי וגרם לי לחשוב על מה שעשיתי, בבקשה תעזור לי להחזיר איכשהו, בלי שידעו, את אותם הבגדים. לגבי הכסף, קח אותו בחזרה, אלך למשקית תש ואבקש אפשרות לעבוד, זה לא באמת אני, אני לא גנב.

הבגדים נמצאים ב…(כתב את מקום המחבוא שהסתיר אותם), תודה".

הייתי מאושר, הלכתי למקום שאמר, והייתי בהלם, לפחות 15 פריטי לבוש, מכנסי ריצה, חולצות, סוודרים, נעליים.

אני בבעיה.

איך מחזירים את כל הדברים האלו לחיילים? בלי שיחשדו? מה אומרים להם?

עלה לי רעיון לראש, אפזר את הבגדים ברחבי הבסיס במקומות עזובים ומבולגנים, מחסנים, במסלול ריצת שטח שמקיף את הבסיס ובעוד כמה מקומות.

כתבתי לי תכנית מלאה:

אני צריך לדאוג שחיילים יגיעו לאותם מקומות וכביכול ימצאו את הבגדים במחשבה שנעלמו.

אז הכנסתי ללו"ז הפלוגתי משימות שקשורות לאותם המקומות, ואגרום לכך שחיילים ימצאו את הבגד, נהיה מופתעים ונשאל למי הבגד שייך, ואותו חייל שאבד לו הבגד – יהיה מבסוט. "סידור מחסנים", "ריצת שטח מסביב לבסיס", ועוד כאלה.

פרסתי את זה לכמעט חודשיים, כדי שלא יחשדו.

זה עבד בצורה מושלמת.

לאחר הרבה פעמים שזה הצליח, החייל המדובר הבין מה עשיתי, ניגש אליי בזמן שכולם עבדו, ביקש שנלך הצידה ופשוט חיבק אותי והתחיל לבכות.

 

 

גם אני התחלתי לדמוע.

חיבקתי אותו חזק.

הוא הרפה, הסתכל עליי ואמר לי "תודה"

ניגב את הדמעות וחזר לעזור לחברים שלו כאילו
כלום.

מה המסר?

פתרון אמיתי לבעיות כאלה ברוב הפעמים לא מגיע דרך כוח ועונשים.

פתרון שכזה בונה את הבן אדם בצורה משמעותית, אחרת, טובה יותר.

דאגתי שאותו חייל ייצא לקורס פיקוד,

ואכן הצלחתי לשכנע את המג"ד,

החייל סיים את הקורס בהצטיינות ובראש השנה (לא האחרון) היה מצטיין מאו"ג.

תחשבו על דרכים יצירתיות.

פתרונות שלא מהסוג הזה רק יכולים להרוס את הבן אדם ולדרדר אותו עוד יותר, אולי הם משיגים שקט, אבל הוא זמני.

בבקשה תהיו יצירתיים, תאהבו.

חג שמח!

IDF Confessions

97%
3%