כך החמצתי את אהבת חיי

אל תהיה אידיוט!! אל תהיה אני!!!  סיפור חדש מאת רן אפלברג

1 פוסטים
#

"יום אחד תיזכר בי. וזה יהיה זיכרון עצוב, על אהבה גדולה שהוחמצה," אמרה טל ביום שנפרדנו.

"לא מאמין באהבות שהוחמצו, מה שלא עובד – לא עובד." עניתי בביטחון מופרז (שיש רק לטיפשים) ולא שמתי לב שזכיתי בלוטו אך במקום לפדות את הצ'ק – קרעתי אותו.
איך הייתי כזה טמבל?! הרי טל הייתה כל מה שחלמתי באישה;
רגישה ברמות-על, חכמה בטירוף, מצחיקה, יפת מראה, משוגעת על חיות, חסרת גבולות בין הסדינים ובעלת לב גדול, ענק, עצום.
את כולה היא נתנה לי, פרשה לפני חלומות, תקוות, שריטות, שוב ושוב אמרה: "מעולם לא הרגשתי כך עם אף אחד… אתה האיש שלי… איתך אקים בית, משפחה…" – אך אני פָּטַרְתִּי את דבריה כהתרגשות מוגזמת של אישה מאוהבת.
ולא הכנסתי אותם ללב.
לא באמת דמיינתי לנו עתיד משותף כי היא היתה שרוטה מדי;
החיים שרטו אותה.
ההורים.
גברים זבלים.
ואם זה לא הספיק – אז היא המשיכה לשרוט את עצמה, עד שמבין כל השריטות התפרצה מדי פעם מאגמה שחורה של שנאה עצמית, דיכאון וייאוש.
וזה התיש אותי.
כי כמה אפשר להזכיר לאישה שאיתך שהיא טובה, יפה, חכמה, חושנית?!
אז לאט לאט השתתקתי, כי עייפתי מלשקף בפניה את האמת, והיא היתה בטוחה שהפסקתי לאהוב, שסוף סוף הבנתי כמה שהיא פגומה וגרועה ורעה – והציעה לשים לנו סוף.
לא התווכחתי ובתוך תוכי החלטתי שבפעם הבאה אמצא לעצמי אישה נורמלית, פשוטה, רגילה… כאילו שיש כזה דבר.

כזה אידיוט.
כזה ילדותי.
כזה עיוור.
איך לא ראיתי שהאישה השרוטה שהיתה לי, למרות כל מה שעברה, מצאה בעצמה כל כך הרבה אהבה להעניק לעולם.
אהבה שיכולה להאיר משפחה, עיר, מדינה, יבשה.
אהבה בוראת יקומים.
בעוד שאותי החיים די פינקו ומה נתתי בתמורה?… עצלנות רגשית.
אבל אל דאגה, לכל התנהגות יש מחיר:
ואם לא תיתן – לא תקבל,
לא תאהב בכל מאודך – לא תזכה באהבה עמוקה,
לא תקבל את הפגמים באחרים – לא תבין עד כמה אתה פגום בעצמך.
לקח לי שנים ללמוד את זה, ובדרך הקשה;
המציאות הכתה בי שוב ושוב מאז, עד שנִתְּצָה את בועת הנרקיסיזם בה גרתי
ושמתי לב איך אני שוב ושוב חוזר ומהרהר בטל,
מתגעגע,
מתחרט,
מדמיין מה היה קורה אם הייתי מתנהג אחרת, חולם על החיים שיכלו להיות לנו (טובים, מחבקים, פּוֹרִיִּים) עד שלא התאפקתי וכתבתי לה "הי" בפייסבוק.
היא לא ענתה.
(והרגשתי שלמרות שעברו שנים היא עדיין כועסת ופגועה ממני).
לא רציתי להציק ולכן, מתוך אהבה, הערכה, התפעמות, כתבתי לבסוף: "הכרתי הרבה אנשים בעולם ולך יש את הלב הכי טוב, גדול ומתוק מכולם. מקווה שלמדת להעריך ולאהוב אותו, כי הוא יחיד במינו, בדיוק כמוך."
היא עדיין לא ענתה, אבל זה לא הפתיע, כי כבר הפנמתי שלפעמים החיים נותנים לך רק הזדמנות אחת, ואם שרפת אותה – נגמר.

אז אולי מה שאני מנסה להגיד פה בעצם זה… גבר, אם האהובה שלך לפעמים מעייפת אותך עם השנאה העצמית שבה – אל תוותר, לא לה ולא לך;
אם היא אומרת שהיא שמנה – נשק את הבטן האלוהית שלה.
אם היא אומרת שהיא רעה – תגיד לה שהיא הדבר הטוב ביותר שקרה לך.
טוענת שהיא שרוטה – תענה שרק דמויות מצוירות במחשב הן מושלמות.
ואם היא חולמת להתחתן איתך על גבעה קטנה, בה טיילה כל ילדותה וחלמה על גבר טוב שיום אחד יבוא, גבר שתאהב, שיאהב אותה – מיד תקבע תאריך! אל תהיה אידיוט!! אל תהיה אני!!! אל תהרוס את מחר כי אתה מתעצל להרגיש היום.

רן אפלברג: אתר, פייסבוק, אינסטגרם

92%
8%