שלך באהבה ובסחרחורת

שאכטה בדייט ראשון זה כנראה לא רעיון כל כך טוב. וידוי קורע על דייט שיצא משליטה

1 פוסטים
#

"שנינו רצינו להשאיר את הפתיל בוער עד לרגע המיוחל שבו ניפגש סוף סוף". (אילוסטרציה)

כמה שעות לפני הדייט היא אמרה לו שאם יש לו משהו לעשן היא תשמח. למרות שהוא מעדיף להישאר סאחי באמצע השבוע, הוא נענה לבקשתה. "הנחתי שאולי באמת שאכטה יכולה להקל על סיטואציה שבה שני אנשים שלא נפגשו מעולם, אז הבאתי". 

מה שקרה בהמשך פשוט מטורף. קראו את הווידוי שהפך ויראלי בקבוצה וידויים תל אביב.
 

 
שמעו סיפור.

מאץ'.

דייט. יום מעונן, כזה שלא קרה בו משהו מיוחד. התכתבנו כמה ימים לפני הדייט המיועד, לא משהו מיוחד, אבל שנינו רצינו להשאיר את הפתיל בוער עד לרגע המיוחל שבו ניפגש סוף סוף.

כמה שעות לפני הדייט, היא שלחה הודעה ושאלה אותי אם אני "מעשן", עניתי שבגדול אני מעדיף את אמצע השבוע שלי סחי ובסופ"ש אני אוהב לעיתים לעשן פה ושם כדי לקבל את השבת. היא גיחכה וציינה שאם יש לי משהו להביא אז היא תשמח. הנחתי שאולי באמת שאכטה יכולה להקל על סיטואציה שבה שני אנשים שלא נפגשו מעולם (חוץ מלנסות להגדיל את התמונה מאלבום תאילנד 2009 בפייסבוק).

אז הבאתי.

נפגשים בבר שכונתי נחמד באחת משכונות העיר הדרומית, כזה שמשענות לכסא בו הוא המלצה בלבד וחצי מהשולחנות מאוזנים על ידי מפיות וטישו.

מתחילים את הסמול הטוק הראשוני או מה שאני קורא לו השקופית הראשונה במצגת הדייטים שכולנו מרצים לאדם שמולנו. הבירות הוגשו לנו מספר דקות לאחר שהתיישבנו. בשקופית השלישית בערך הצעתי להדליק את השאכטה, לוקח שאיפה ומעביר לה. היא שואפת. אחת, שתיים, שלוש ומניחה בצד את המשואה. אחרי שתי דקות (בדייט זה כפול 3) בדיוק כשניסיתי להעביר לשקופית החמישית באפקט מעבר של תריסים היא מגלגלת עיניים. "הכל טוב?", אני שואל.
 

 
תקשיב. היא עונה לי. "יש לי סחרחורת". אוקיי. אני סוגר את המצגת ועובר למצב פעיל מתנדב זק"א בואכה צלב אדום בגבול אוקראינה-פולין ואומר לה שתקח אוויר וקם מיד לכיוון הבר לבקש כוס מים.

היא תופסת את השולחן ואני אותה. אני שואל שוב. "הכל בסדר?" היא עונה שכן ואולי אביא לה מים.

אני ניגש לבר, הברמן כבר מבחין בה מרחוק. הוא תופס אותי ביד ולא נותן לי לזוז. "מי אתה חושב אתה" הוא שואל אותי בטון מאיים. "אני מתנדב בזק"א שמעביר מצגת" אני עונה בחצי צחוק חצי מסטול.

"מה שמת לה בבירה" ? הוא שואל. "אני?" "שמתי" "בירה" ?

בכל כוחי ובזמן שאני לא מרגיש את יד שמאל אני מסביר לו שעשינו שאכטה ביחד והיא קיבלה סחרחורת ושלא יתפלא כי השולחנות פה לא יציבים וטישו זה לא פלס. הוא קורה למלצר ומבקש ממנו להישאר איתי בתוך הבר עצמו. אני מנסה לחשב את הסיטואציה שנקלעתי לתוכה ובתוכה אני בתוך הבר עם מלצר מתלמד והברמן מחזיק את הדייט שלי בשתי ידיו ומרים לה את הרגליים למעלה שזה אקט שאני בדרך כלל עושה רק בשקופית 23 אחרי שהכרתי את ההורים.
 

 
היא מתרוממת לאט לאט, מתיישבת על הכסא. אני בטוח שעכשיו היא תסביר לו שרק עשינו שאכטה, שאני איש של סופ"ש ולא אמצע שבוע, שאני ילד טוב דיזנגוף וגם אימצתי חתול שסבל מפסוריאזיס במפשעה (מזל שזה בשקופית מס אחת). הוא חוזר לבר. מבקש ממני לא לזוז, אני מנסה שוב להקריא לו את התסריט שלי שהוא במקרה גם האמת אבל הוא מבקש שאני לא אצא מהבר. אני מבקש שיסתכל במאפרה, שידליק את הסיגריה ויבדוק. בזמן הזה המלצר השני מבקש ממני להוציא את הבון שנכנס כי רק אני מגיע אליו.

אני מנסה לקלוט את הסיטואציה ומבקש ממנו שייתן לי לצאת ולשוחח עם הבחורה שעושה סימנים של מתאוששת. הוא מסרב. אנשים שהיו בסביבת השולחן שלנו נמצאים איתה. אני מרגיש שהיא בידיים בטוחות ואני עם בונים בידיים.

אחת הבנות מתחילה ללוות אותה בהמשך הרחוב לכיוון הדירה שלה. אני עדיין נעול בסיטואציה.

הברמן חוזר לעברי. הוא מוציא אותי מהבר, מבקש ממני לשלם את החשבון ולהמתין עשר דקות. אני מזמין מונית, הוא מוודא שאני עולה עליה.

אני עולה לדירה שלי, מנסה לשחזר את כל השעה האחרונה. אני פותח את הוואטספ ושולח לה הודעה קולית ארוכה כאורך הבונים שאני ממש מתנצל, שלא ברור לי מה קרה פה עכשיו שיש עוד שקופיות שהיא חייבת לשמוע, ושואל לשלומה.
 

 
היא לא עונה. יום, יומיים, שבוע!

היום היא שולחת הודעה:

אני ממש מתנצלת שלא חזרתי אליך. אתה ממש חמוד אבל כבר בהתחלה קצת הרגשתי שזה לא זה. באמת שהייתה לי סחרחורת קשה. אבל האמת שניצלתי קצת את הסיטואציה לחתוך מהדייט שלנו באופן הזה. שלך באהבה וסחרחורת.

הסתכלתי על החתול שלי, הוא הסתכל עליי במבט עצוב שאומר.

אחי. אמרתי לך שאנחנו חייבים להחליף דילר.
 

כתב: Yotam Apelbaum

אילוסטרציה: Ike louie Natividad

 

87%
13%