"אני אדם שמן, אכלתי שנים של חרא שמטרגרות לי את הנשמה"

"אני בן 50. יש לי אישה מדהימה ושלושה ילדים נפלאים. יש לי קריירה מצליחה, אני עושה מה שאני אוהב בחיים ויש לי קבוצת כדורגל שמצליחה מידי פעם. והנה אני יושב כאן מול המחשב, עם פאקינג דמעות בעיניים, כי אכלתי (תרתי משמע) שנים של חרא שמטרגרטות לי את הנשמה".

עודד קרמר, איש תוכן ומבקר מסעדות, מעיד על עצמו שבדרך כלל הוא אדם ציני ששונא אנשים. אבל את השירשור הזה הוא כתב בדמעות.

בסדרת ציוצים אמיצה הוא חשף אתמול בטוויטר את הכאב הגדול של חייו, היותו אדם שמן. "זאת הייתה מלחמה מצלקת שאף אחד לא צריך לעבור".

בהמשך דבריו הוא מסביר שההתמודדות הפנימית עם דימוי הגוף השלילי היתה דווקא החלק הקל. מה שהיה קשה יותר זה ההתמודדות עם הגינוי החברתי המתמיד.

הוא מתאר שורה ארוכה של מקרים שבהם כל הסביבה היתה עסוקה בלהגיד לו כמה הוא דפוק, כמה הוא צריך להשתנות, כמה הוא כישלון:   הרופא שהכריז עליו כעל פצצה מתקתקת; האדם במטוס שביקש מהדיילת להחליף מקום; המורה שאמר מול הכיתה שכולם יוצאים לצליחת הכינרת בקאייקאים חוץ ממנו כי לא בטוח שהוא ייכנס לקאייק; הלקוח שהירשה לעצמו אחרי 15 דקות שיחה לשאול אותו מדוע הוא לא עושה ניתוח לקיצור קיבה.

קבלו את השרשור במלואו:

למעקב >> @odedkramer