"הרופא אמר לי: אתה קצת טרילילי טרללה, אה?" עציון מוסאי

 

"אמרת "אני משוגע ואת מהממת"
זרקת אותי לאוויר בקושי נושמת
השארת אותי והלכת מכאן
אם אתה גבר תגמור ת'עניין
אם אתה גבר תגמור איתי כבר…" 🎵

 

שעה 19:00 –
שום דבר לא הכין אותי לטלטלה שקרבה לבוא.
ישבתי במטבח וקילפתי עגבניות לסלט מטבוחה של שבת.
"מה אתה נראה מצוברח?", אשתי שאלה.
"לא יודע", עניתי.
"יש לי מין מועקה כזאת ואין לי מושג למה", המשכתי.
"כנראה זה בגלל הצום", היא השיבה.
"כנראה", אמרתי, למרות שבתוכי ידעתי שזה הרבה מעבר לצום.
משהו פשוט הרגיש לי לא טוב.

 

שיקרתי לעצמי שזה אולי בגלל שכאב לי באופן אישי שזכריה זביידי ברח מהכלא מוזנח כי הוא לא הספיק להוציא שחורים מהפנים או שאולי אני סתם בבאסה בגלל שביידן עדיין ישן מאז הפגישה שלו עם בנט, אך בתוכי ידעתי שאני פשוט בורח מהאמת הכואבת.
הלב שלי אמר לי שמשהו לא טוב מתרחש והלב שלי רבותיי, אף פעם לא טועה.

 

שעה 19:10 –
בדיוק סיימתי לחתוך לקוביות את העגבניות לסלט מטבוחה והתכוננתי לשבת ולאכול לאחר יום שלם של צום.
נכנסתי לפלאפון לבדוק אם הגיע לי הצעיף ריבועים אדום יין שהזמנתי משיין בחודש שעבר.
לפתע הבחנתי בשיחה שלא נענתה.
משום מה הפלאפון היה על מצב שקט.
זה היה גיא פינס.
האמת שלא חשדתי במשהו.
גיא מתקשר אליי מדי פעם ומעדכן אותי בכל מה שמתרחש בביצה והייתי בטוח שהוא מתקשר לעדכן אותי בקשר לזוגיות החדשה של אלה לי, נתון שמאוד סיקרן אותי בזמן האחרון.

 

חזרתי לגיא ושמתי אותו על רמקול, מאחר וידיי לא היו פנויות כי בדיוק העברתי את קוביות העגבניות מקרש החיתוך למחבת.
"נו גיא?", שאלתי ברגע שענה לי, "היא בזוגיות עם עומר אדם, אה?", המשכתי.
"עזוב את אלה לי עכשיו!", גיא ענה לי בקרירות שלא אפיינה אותו.
"הכל בסדר?", שאלתי בדאגה.
"עציון, אתה יושב?", הוא ענה.
"אני בדיוק מכין מטבוחה! דבר אליי כבר!! מה קרה??!", עניתי בלחץ.
"זה בקשר לנועה קירל ומרגי…", הוא לחש לי בגרון חנוק.

נועה קירל

קרש החיתוך נפל מידיי ונחת על אצבעות רגלי.
"איייייייי!!!!!!!", צרחתי את נשמתי מכאב.
"תהיה חזק אחי!", גיא צעק לי.
"איזה כאב אלוהיםםםם!!!!", זעקתי.
"די אחי!", גיא המשיך, "הם עוד יחזרו, אתה תראה…".
"מה יחזרו??!!!", צרחתי לו, "נשברו לי האצבעות ברגל מקרש החיתוך יא דביל!!", המשכתי בצרחות.
תוך כדי שאני מנסה לעצור את הדימום ולהחזיר בחזרה את ציפורן הזרת למקומה הטבעי, נכנסתי לגוגל והכותרת הראשונה שקפצה הייתה, "נועה קירל ומרגי נפרדו".

 

10 דקות אחרי, החובש של מד"א הצליח להעיר אותי.
"איפה אני??", צעקתי.
"תהיה רגוע אדוני, אתה בידיים טובות", אמר אז החובש.
"אדוני תקרא לאחותך!!", המשכתי לצעוק, "אני כולה מתקרב ל-40! מה זה אדוני עכשיו??".
"40 זה די מבוגר", המשיך החובש הנבלה, "אבל עזוב את זה עכשיו. התייבשת מהצום ויש לך 3 שברים באצבעות של הרגל".
בעודי מנסה להבין איך לעזאזל הגעתי למצב הזה, התנגן לו לפתע שיר ברדיו.
נהג האמבולנס הגביר את הווליום ושר לו מחויך בקולי קולות.
"תזמינו לי אמבולנס
תזמינו לי אמבולנס…" 🎵

בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי.
החובש ניסה להרגיע אותי ואמר לי שעוד מעט רופא יטפל בי ושהשברים באצבעות רגלי יתאחו עם הזמן.
הסברתי לו שאף רופא לא יוכל לרפא את השבר שנוצר בליבי ושהוא לעולם לא יתאחה.
הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו והמשיך לחבוש את אצבעותיי השבורות.

 

"בואי נהיה הזוג הזה
אם את הסוג הזה חתונה
קחי את הלב שלי מתנה…", צילצל לפתע הפלאפון שלי.
זו הייתה אשתי על הקו.
"איך אתה?", היא שאלה בדאגה, מאחר וידעה כמה נועה ומרגי חשובים לי.
"ידעתי ימים יפים יותר", עניתי בעצב.
"איך המטבוחה?", המשכתי.
"נראית מיליון דולר", ענתה לי אשתי.
"אבל מה?? בכוונה??!!", פרצתי בבכי, "את יודעת שזה השיר האהוב עליי, אז למה??!".
היא התנצלה והסברתי לה שאני חייב כרגע את הלבד שלי.

 

 

כמה דקות אחרי הגיע אליי הרופא.
"ערב טוב אדוני, איך אנחנו?".
"אדוני דודה ש'ך!", עניתי לו, "אני צעיר רצח!!!!".
"ברור, ברור אדוני", המשיך הרופא, "אתה בינתיים נשאר פה להשגחה. אם אתה צריך משהו, אתה יכול לפנות ליהונתן, האח הרפואי".
"יהונתן קוראים לו??", שאלתי בעצבים.
"כן", ענה לי הרופא, "הבחור הזה עם הפאוץ' שם במסדרון".
"עם הפאוץ'"??, צרחתי.
"מה יש לך?", המשיך הרופא, "אתה קצת טרילילי טרללה, אה? חח…"
20 דקות אחרי העירו אותי.
אני לא יודע איך היום הזה ייגמר אבל מה שבטוח, אני בחיים לא עונה יותר לגיא פינס!

לעציון מוסאי יש 23 אלף עוקבים בפייסבוק. מוזמנים להצטרף: עציון מוסאי

 

82%
18%