#2773 אלוף הקמצנות

אז יצאנו לדייט שני, אחרי דייט ראשון נחמד למדי בפארק.
קבענו קרוב אליו לעבודה- תל אביב.
הוא מחכה לי בתחנת אוטובוס ואומר לי בחגיגיות :"שמעי, הבאתי לך מתנה!"
וואלה? משקיע. הופתעתי.
"תקשיבי, יש לי מהעבודה כרטיס תן ביס לארוחת צהריים, כל יום הוא נטען ב45 ש"ח(תזכרו את המספר הזה…)
היום לא אכלתי צהריים ולא השתמשתי בכרטיס- אז יש -לך -45 ש"ח לבית קפה" הוא אומר בחגיגיות.
עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון. ממש לא בקטע של בתי קפה, מבחינתי להסתובב בעיר .
גם אין לי בעיה שינצל את כל ההנחות, קופונים שיש.. הצחיק אותי שהוא מציין בכזאת שמחה שהוא חסך עליי עד השקל האחרון. כמו איזו דודה שתביא לך מתנה אבל תציין שזה מגיפטקארד שגם ככה אין לה מה לעשות בו..
חסכן? אין בעיה, אל תציע בית קפה. הכל טוב. סגרנו את הפינה הזאת.
לא רציתי לבאס את הלארג', זרמתי
התחלנו לחפש מסעדה כשרה, צמחונית (הבחור טבעוני) שמקבלת תן ביס. מסתבר שזה לא היה ככ פשוט..
חצי עיר הוא סחב אותי, שמידי פעם הוא מזכיר לי שיש לנו רק 45 ש"ח כן..בכרטיס יש רק 45 ש"ח את זוכרת נכון? וכו..שחלילה לא אשכח שיש בכרטיס רק 45 ש"ח.
אחרי חצי שעה הליכה מהירה (בהגזמה) מצאנו מקום. הבחור מברר טוב טוב שהמקום אכן מקבל תן ביס. מקבל. מתיישבים.
הבחור בוחן את התפריט בעיון (מה כבר יש לבחור יש מנה טבעונית אחת בתפריט) ושואל את המלצר -"תגיד המנה הטבעונית מספיקה לשניים? כי יש לנו רק 45 ש"ח.
המלצר מגמגם שלא כ"כ ומציע שנזמין תוספת לחם.
"כמה זה יוסיף לי?" הבחור קופץ.
9 ש"ח..
הבחור מעיף בי מבט ומשיב למלצר- לא,לא לא לא לא צריך, יש לנו 45 ש"ח.
הצעותיי לשלם התקבלו במבט מוזר, הנחתי לזה, שיזמין ,שיאכל לו, בתאבון.
המנה הטבעונית הגיעה, הבחור אוכל לו בסבבה (בכל אופן ויתר על צהריים למעני..) אני השארתי לו את הכבוד לאכול שעועית וסלרי וה' ישמור מה עוד היה שם…
בראש מנסה לא לשפוט, אולי הוא כבר יצא למיליון דייטים ונמאס לו לשלם. ממציאה לי תיאוריות.
תוך כדי שהוא גורף לו שעועית הוא מספר לי כמסיח לפי תומו שהיום בעבודה החברים שלו הזמינו לארוחת צהריים מנת פסטה ולא אכלו הכל. אז הוא לקח את השאריות שלהם הביתה, כי חבל לזרוק..זה עוד טוב..
"אבל הם הסתכלו עליי קצת מוזר, כנראה כי אני חדש שם ואנחנו לא ככ מכירים עדיין"
פה הבנתי שיש לי עסק עם מר חסכן רציני- אחינו, הם הסתכלו עליך מוזר, כי זה מוזר…
הבחור מסיים את המנה שלו, מזמין חשבון (45 ש"ח כמו שאמרנו) מגיש למלצרית את הכרטיס.
המלצרית מסתכלת על הכרטיס ואומרת לו- "זה לא כרטיס תן ביס, זה משהו מקביל, אנחנו לא מקבלים את זה..
פה הבחור התחיל סצנה ארוכה של ביאוס: "אני לא מאמין, איזה באסה, איזה דפוק אני, מה עכשיו אני אשלם, יואו אני לא מאמין שזה קורה לי,איך שכחתי, יואו איזה באסה" וכו וכו.
פתחתי את הארנק לשלם לו על השעועית רק לסגור את הסאגה ולברוח.
הבחור מוציא בעצב רב שטר של 50 ש"ח..נפרד ממנו לשלום במבט נוגה. אומר קדיש,הספד,שבעה. הכל היה שם..
המלצרית מסתכלת עליי ברחמים, מחזירה לה מבט של- אני לא קשורה אליו.
נגמר? לא..
חוזרים לתחנת האוטובוס, השעה 23:45.
הבחור אומר לי "שמעי, הייתי מחכה איתך עד שהאוטובוס מגיע. אבל כל יום בשעה 00:00 הכסף שטעון בכרטיס נמחק, מה שאומר שיש לי עוד רבע שעה ללכת לקנות בזה משהו. אז אני רץ לשרונה. ביי"
והשאיר אותי בתחנת אוטובוס שוממה.
מה כבר אפשר לקנות ב45 ש"ח בשרונה? שני קישואים? כוס קפה?
מזל שהתחנה הייתה ריקה… את הצחוק שלי על הבר קמצא הזה שמעו עד שרונה…

רווקים דתיים מדברים
94%
6%