איזה באסה זה לא להיות אח בכור.
תחשבו על זה, אתה סתם עוד טעות אקראית במשפחה. רוב הסיכויים שההורים לא ציפו לכם והגעתם כרעם ביום בהיר בלי לקבל הזמנה. אפשר לומר שסתם נדחפתם לעבודת שורשים. וגם אם הייתם בתכנונים, השמחה היא לא אותה שמחה. זה כמו סטטוס שאני מעלה בפעם הראשונה לעומת אותו סטטוס שאני ממחזר. זה הרבה פחות לייקים.

אז כמו שהבנתם, אני משתייך לאסכולה מאוד נעלה בקהילה הבינלאומית, והיא קבוצת האחים הבכורים. להיות אח בכור זו מתנת אל שרק יחידי סגולה זוכים לה. אם הייתי רב, הייתי מעדכן את ההלכה וטוען שצריך להגיד בכל בוקר ״ברוך שלא עשני אח גנרי״. אפילו בתורה נאמר עלינו ״פטר רחם״, לא שיש לי מושג מה זה פטר, אבל זה נשמע הרבה יותר מזמין מ״רחם יד שניה״. למה במצרים היתה מכת בכורות ולא מכת סנדוויצ׳ים? אל תענו לי. אנחנו ה״מהניילונים״ של האחים. אנחנו הקודקודים. אנחנו מנווטים. אנחנו מורי הדרך. אנחנו המודל לחיקוי. אנחנו הראשונים להכל.
אז נכון, כשילד שני נולד אנחנו קצת מקנאים קנאה זמנית שנגמרת תוך שנה לכל היותר. אצלכם הקנאה אלינו היא לצמיתות.
קחו זוג הורים ממוצע שנולד להם בן בכור. כבר בתמונה עם האצבעות הקטנות בחדר לידה שהם מעלים לפייסבוק, אתם יכולים לראות את השמחה. הם שוברים את האינטרנט בלי למצמץ. כולם מתרגשים, כולם שמחים, כולם מלייקים, כולם באים לברית וגם מפנקים בצ׳ק. ברגע שיבוא הילד השני השמחה תרד בכחצי. אפילו החברים של האבא יתחילו לחשב אם משתלם להם להיות חברים של פר ההרבעה הזה. לכו תדעו מתי ההשרצה תיעצר. זה לא כלכלי. מיד אחרי הפוסט ההורים רצים למכור את התחתונים שלהם בשילב. צעצועים מיהלומים, עגלה עם 3 יציאות יואסבי ובגדי מעצבים. בשניה שמגיע הילד השני הוא מקבל דובי בלי עין, עגלה מרמי לוי וחולצה של הלו קיטי עם כיתוב בערבית. הילד השני הוא עובדה קיימת, לא יותר מזה. לא רוצה לדבר על השלישי והרביעי אלה בכלל מסכנים, הם סתם עוד קול רקע בבית.תבינו, זה לא אישי, אנחנו פשוט יותר טובים מכם. בהכל. אנחנו המקור, אתם ההשראה. אנחנו מעין אבא שני (או אמא שניה) בבית. יש למילה שלנו משקל. ההורים אשכרה סופרים אותנו ודעתינו חשובה להם ואף יכולה להשפיע על החלטותיהם. ההורים אף פעם לא יגידו ״לפי מה שדוד אמר…״ או ״לפי מה שנויה חושבת..״ או ״נראה לי שאקשיב לעדי ואלעד..״. הם תמיד יגידו ״סתמו תפה אביחי אמר ככה אז זה מה שיהיה״. על פי אח בכור יקום ויפול דבר.אנחנו ראשונים להיות בכיתה א׳, בחטיבה, בתיכון, בצבא. אתם שידור חוזר ללא רייטינג. אני מצטער שזה נשמע קצת מתנשא אבל זו האמת – הרבה פחות כיף לחיות כשאתה לא אח בכור. נכון, זה גם הרבה יותר קל להיות ילד סנדוויץ׳ או זקונים כי לא מצפים ממך לכלום,
ואם כבר מצפים ממך למשהו,
זה שתהיה כמו אחיך הבכור.*הסטטוס נכתב בלשון זכר אך פונה לשני המינים בו״ז*
57%
43%